אבא שלי
כשהיתי ילד, אבא שלי עבד כמו מטורף, האמת, עד הים, ווארקוהוליק…
למרות שברגעים הקשים הוא היה שם לצידי, אבל לא ביום יום.
היה יוצא ב4 בבוקר לעבודה, וחוזר ב 8 בערב, היו שנים שלא היתי רואה אותו.
כשהתחתנתי , הבטחתי לעצמי ולאשתי שאני, לא היה כמוהו, אני יראה את הילדים, ישחק איתם.
אבל זה כנראה חזק ממני, אני חוזר כל ערב הביתה ורואה אותם רק חצי שעה וגם זה בחוסר סבלנות.
ולא רק זה, שמתי לב שאני מתייחס לחיים ולאישה כמו אבא שלי ממש.
כמה שאני מנסה להמנע מזה, לקחת ממנו רק את הדברים הטובים שלו , אני לא מצליח.
כאילו זו דמות המודל שלי, וזה מה שאני מכיר, אני לא יודע איך אבות אחרים מתנהגים.
והבן שלי, איך הוא היה כשיגדל? כמוני?
גם המחשבה הזו מפחידה אותי, אני פאקינג ילד, לא אחראי למעשי, איך אני יכול לשמש מודל לילדים שלי ?
LaSwitch 